השוואה עם מהדורת הרב פישר #
קטעים בבולד (בולד) חסרים במהדורת הרב פישר. מחיקות בקו (נמחק) מסמנות קטעים ממהדורת הרב פישר שנמחקו או שונו במהדורה החדשה.
מהדורת “אור השם” של הרב שלמה פישר #
מאמר ב, כלל א, הפרק ב #
מהד' ר' פישר עמ' קל | מהדורת לוין עמ' 104
והשני, שאם הונחה ידיעתו בהגעת החלק האחד מהאפשר(על) [עם]על שישאר סותרו אפשר. והוא מבואר באפשר, שכאשר הונח נמצא, לא יקרה מהנחתו בטול, הנה א"כ, כאשר נניח החלק הסותר לידיעתו נמצא לא יקרה מהנחתו בטל אבל כאשר נניחהו נמצא, יתחיבו שני בטולים: האחד, שנוי בידיעתו ועצמותו, למה שהשכל מתעצם במה שידעהו, והשני, שהידיעה הקודמת לא היתה ידיעה, אבל אומד מוטעה. וכל זה בתכלית הבטול והגנות.
מאמר ב, כלל ה, הפרק א #
מהד' ר' פישר עמ' רסד — רסה | מהדורת לוין עמ' 160
ומהם שאנחנו נראה הרבה מהדברים נתלים ברצון, ולפי שהוא מבואר, שהאדם — לו שירצה ושלא ירצה, למה שאם היה האחד מחויב, לא היה רצון אבל הכרח וחיוב, היה א"כ הוא מבואר, שטבע האפשר נמצא.
מאמר ב, כלל ו, הפרק ג #
מהד' ר' פישר עמ' רסד — רסה | מהדורת לוין עמ' 201 — 202
אם שהתכלית לכלל המציאות כלו ולבזאת התורה — אחד במין, הנה יתבאר כן: לפי שהמציאות בכלל — שלשה חלקים: עליון — והוא עולם המלאכים — ואמצעי — והוא עולם הגלגלים — ושפל — והוא עולם היסודות. הנה, לא ימלט מחלוקה: אם שיהיו כלם נצחיים, ר"ל בלתי נפסדים, ואם היה שהתבאר היותם נבראים, ואם שיהיו כלם נפסדים, ואם שיהיו קצתם נצחיים וקצתם נפסדים. ושקר שיהיו כלם נפסדים. וזה, שהמלאכים אין להם סבות ההפסד, כי ההפסד והרע יבא מפאת החמר, כמו שהתבאר במקומו. ולזה נשאר בחלוקה, אם שיהיו כלם נצחיים או שיהיו קצתם נפסדים. ואיך שיהיה התכלית בהם אחד במין וזה שאם היו כלם נצחיים, הנה התכלית בהם אחד במין והוא הטוב הנמצא בחיים הנצחיים. ואם היו קצתם נפסדים, הנה יהיה סבת הפסדם — היותם הצעה לבד לזולתם, אשר הוא החלק הנצחי, כאלו תאמר, עולם היסודות — למין האנושי, רצוני לומר לנפשות בני האדם, או עולם הגלגלים; אם היה שהתאמת בהם היותם מהחלק הנפסד, ואמנם להיותם הצעה לחלק הנצחי, כבר ינתאמת בכללם היות תכליתם החיים הנצחיים. ולזה התבאר שהתכלית בכלל המציאות כלו ובזאת התורה — אחד במין.